47 ר‡ל ˘ - י ˜ ון ‡ייז ˙ נ ˘ 2023 שיטה כדי לענות על שאלות אלו נבחרה פרדיגמת מחקר איכותנית קלינאיות אשר עובדות עם 15 שכללה ראיונות חצי-מובנים עם ובעלות ניסיון של יותר משנתיים בתחום 3-6 ילדים בגילאי התת"ח. כל הקלינאיות סיימו תואר ראשון, וכמחציתן סיימו תואר שני. שני שלישים מתוך כלל המשתתפות היו דוברות עברית כשפת אם, והשליש הנותר היו דוברות ערבית כשפת אם. כל ריאיון נפתח בהסבר על פרויקט המחקר ועל מטרת הריאיון. לצורך השיחה עם הקלינאיות חובר מדריך ריאיון, אם כי שאלות שונות נוספו במהלך הריאיון בהתאם להקשר הספונטני. הנתונים נותחו באמצעות ניתוח תוכן נושאי, Braun & Clarke,) שאִפשֵר לנו לגבש מספר קטגוריות מפתח (. השימוש בראיון עומק אפשר לנו לתאר את החוויה 2006 האנושית האישית מנקודת מבטן של המשתתפות )שקדי, (. ניתוח הנתונים העלה מספר נושאים, שמתוכם נציג 2003 אחד: הקשיים שמולן מתמודדות הקלינאיות בארגון הלוח והסיבות להם. ממצאים קשיים בארגון לוחות תקשורת משאבי ידע וזמן לאורך הראיונות וכמענה לשאלות שונות הקלינאיות שיתפו את המראיינת בקשיים שונים שעימם הן מתמודדות בתהליך ארגון לוחות תקשורת ובתחושות המורכבות המלוות אותן בתהליך זה. כמעט מחצית מהקלינאיות תיארו את הארגון כמשימה לא פשוטה, תובענית ואפילו מתישה: "זה תהליך, לוקח זמן להכנה, צריך ידע לגבי הילד המטופל וזה דורש השקעה בזמן." "בהתחלה זה ממש מתיש לחשוב מה הילד צריך ולעשות התאמות..." "זה לא תהליך פשוט, מצריך ממני הרבה חשיבה ותכנון לגבי המטרה והרציונל..." נוסף למורכבות הכרוכה בביצוע השינויים הדרושים ובעדכונים השוטפים של הלוח בהתאם להתקדמותו של הילד, הקלינאיות ציינו את משאב הזמן כסוגיה משמעותית, גם כאשר הן כבר מיומנות בתהליך: "חושבת שעברתי עם זה תהליך. פעם בתחילת הדרך זה היה קשה, ועם השנים למדתי אסטרטגיות וזה בא הרבה יותר בקלות, התחושה היא רק לפנות לזה זמן." הקלינאיות גם הדגישו את ההשלכות של קשיים אלה מבחינת העיסוק בתחום התת"ח: "זה... דורש הרבה מחשבה וזמן. יש הרבה קלינאיות שמעדיפות תחום אחר בגלל מחסור הזמן והקושי הזה..." הקושי הכרוך בזמן הדרוש לצורך התייחסות לחוויות ולמצבים השונים המאפיינים את התנהלותו של הילד בבית ובמסגרות החינוכיות הודגש בייחוד ביחס למסגרות אלה. כשנשאלה באופן מפורש לגבי מידת הקושי הכרוכה בבניית הלוח וארגונו, אחת המשתתפות סיפרה: "עברתי תהליך... בהתחלה הייתי יושבת שעות ובסוף לא היו משתמשים בהם, מבחינת משאבים של הגן. והיום יש לי לוחות מוכנים שאני משכפלת, ומתאימה לפי הצרכים של הילד. אז זה מקצר לי את התהליך. עם כל האמונה שלי בתת"ח אני לא ממהרת לבנות עד שאני רואה שהצוות ערוך ופנוי לזה. היו לי הרבה חוויות שהייתי בונה ואני השתמשתי בלוחות בחדר, אך במרחב ובבית לא היה להם שימוש." דוגמה זו ממחישה את התסכול שעלול לעלות בשל הניגוד שקיים בין המאמץ הכרוך בבניית הלוח ובהתאמתו לצרכים של הילד לבין המידה שבה הילד אכן משתמש בלוח ובקושי הקיים בגיוס סביבתו של הילד לפעילות עם הלוח. כאשר אחת הקלינאיות אשר הפגינה ביטחון לגבי תהליך בניית הלוחות נשאלה לגבי שיתוף הפעולה של ההורים, היא ציינה: "בהתחלה יש מוטיבציה גדולה, ואחר כך אני מרגישה פחות שיתוף פעולה. בהרבה מהפעמים זה מתפספס." חוויות אלה מהדהדות ממצאים מהספרות המחקרית, לפיהם Light & ארגון לוחות תקשורת הוא אכן תובעני ומאתגר ) (, ומצריך עבודה רציפה על בסיס יומיומי. Drager, 2007 (Iacono and Cameron 2009) המשתתפים במחקרן של דיווחו כי כדי לעמוד באחריות זו הם נדרשים להשקיע לעיתים קרובות שעות רבות מעבר לאלו של יום עבודה טיפוסי. קושי נוסף שעלה מתוך הראיונות עם הקלינאיות התבטא בחוסר האפשרות שלהן להישאר מעודכנות בספרות המחקרית בכוחות עצמן: "חזרתי על חומרים מהלימודים וגם קראתי חומרים. אני עובדת מהניסיון שלי יותר..." "עוקבת הרבה בפייסבוק. פחות במאמרים או כנסים..." "פחות מעודכנת. הייתי בקורסים והשתלמויות על דרכי בנייה אבל פחות יודעת" נוסף לכך, הקלינאיות ציינו את הסביבה המקצועית שלהן בתור מקור להתעדכנות באופן הארגון של לוחות, אם כי ניכר כי התעדכנות זו אינה בהכרח עקבית או מקיפה: ״אני משתדלת להתעדכן ... לא עושה את זה באופן עקבי. לאחרונה נרשמתי להשתלמויות... יש לי הרבה שיחות עם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=