48 ר‡ל ˘ - י ˜ ון ‡ייז ˙ נ ˘ 2023 קולגות שהן קוראות מאמרים... אני נחשפת לידע הזה מקבוצות ..." "קיבלתי כמה המלצות דרך ההדרכות, קצת מהלימודים, אבל לא ממש זוכרת ומעמיקה בנושא הארגון. אולי בגלל ששמים לב לנושאים אחרים..." מהראיונות עולה כי הקלינאיות מתעדכנות עד כמה שאפשר בהמלצות השונות באמצעות הדרכות שבהן הן משתתפות ודרך סמינרים, סדנאות ופורומים שונים. נראה כי ספרות המחקר מחלחלת אפוא דרך הקבוצות וההדרכות הללו. עם זאת, כפי שעולה גם מהראיונות, המידע העובר בקבוצות אינו בהכרח מתואם עם ההמלצות הנהוגות בספרות. לדוגמה, כשנשאלה לגבי הקפדה על קוד צבעים מסוים, אחת המרואיינות ציינה: "האמת, לא. לא ידעתי שיש קוד מסוים לצבעים. אני משתדלת להיות עקבית בלוחות של המטופל. תא בצבע מסוים ומסגרת מסוימת." למרות שרוב הקלינאיות התייחסו באופן חיובי להמלצות העולות מהשטח, אחת מהמרואיינות ציינה: "אני לא קוראת על ארגון לוחות תקשורת, אבל כן עוקבת. אני מרגישה שהכול לא אחיד, וזה מה שמקשה עליי לקבל החלטות ודורש יותר זמן." כשנשאלה לגבי מודעות להמלצות באופן כללי, קלינאית אחרת ציינה כי היא כלל לא הייתה מודעת לכך שישנם עקרונות לארגון הלוחות: "לא, מעט מאוד, רק לאחרונה התחלתי להתעדכן לגבי עקרונות הארגון, והבנתי שיש הרבה מה ללמוד." גם כאן, משאבי הזמן המוגבלים של הקלינאיות עלו כסוגייה מהותית: "בגדול, זה תחום שמעניין... אבל בפועל יש מספר שעות מוגבל לעשות את הדברים..." וישנן קלינאיות שאף הדגישו את הפערים בין הספרות לבין תהליך בניית הלוחות וציינו כי הספרות אינה משקפת את המתרחש בפועל: "זה לא תמיד דברים שאני יכולה ליישם אותם. יש הרבה הבדל בין מה שיש בספרות לבין מה שאנחנו מכירים ורואים אצל הילד. השטח הוא אחרת..." הערכת הלוחות נוסף לשיח סביב ארגון הלוחות באופן כללי וסביב המודעות של הקלינאיות להמלצות המופיעות בספרות המחקרית, בסיום הריאיון נדוֹן הנושא של הערכת הלוחות. רוב המרואיינות לא התייחסו בתשובותיהן לדרכי הערכות פורמליות המתייחסות למצבו של הילד עוד טרם תחילת תהליך הבנייה של לוח התקשורת, אלא ציינו מספר אסטרטגיות להתמודדות עם ההכנה לקראת התהליך: "רק תצפית, לא הערכה פורמלית..." "קודם כל אני מטרימה את בניית הלוח בהרבה תצפיות על הילד, מה אני מרגישה שחסר לו, באיזה שלב הוא נמצא, אם זה ילד עם כוונות תקשורתיות או מצב אחר..." "אני עושה תצפיות בסביבה הטבעית, בחדר גם תוך כדי אינטראקציה. יכולות קוגניטיביות, כמה עומס חזותי הילד יכול לקלוט. יכולות מורפולוגיות. אני מסתכלת על כל ההיבטים." "אני עושה תצפית וניסיון בטיפול, וגם מדברת עם הצוות." "אני לא מבצעת הערכה, אני מתייעצת עם הצוות, מה חשוב להם מבחינת שאר הצוות והדעה שלהם לפי היכולות והתפקוד שלו..." "אני נעזרת בגננת, היא שותפה בתהליך, גם משתפת את ההורים..." "אני מתחילה לבדוק איך הוא מגיב לסמלים מודפסים, ותלוי ברמה התפקודית של הילד..." תשובותיהן של הקלינאיות שהתייחסו באופן מפורש לכלי הערכה נעו בין חוסר היכרות מוחלט לבין היכרות כללית ועד לשימוש בפועל בכלים הנגישים להן: "אני לא מכירה כלי הערכה, לא עושה. אף פעם." "במסגרת הגן לא עושה הערכה פורמלית, ]מכירה[ דינאמיק מבחינה תפקודית ותפעולית, אך לא השתמשתי בו, יותר AAC בוחרת סמלים לפי תצפית, באיזה סמלים הוא משתמש וכמה ובאיזה מצבים משתמש." "כן, אני מעבירה הערכה, סולם הערכה אמריקאי מובנה בתחום התקשורת. הערכה ליכולת ההסמלה." "יש שאלון של העמותה שסורק את הכוונות התקשורתיות של הילד ואם הוא ורבלי, ויש שאלון ברמה של הגננת, באיזה רמת תפקוד אנחנו רואים אותם..."
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=