49 ר‡ל ˘ - י ˜ ון ‡ייז ˙ נ ˘ 2023 אם כן, רוב הקלינאיות אינן מבצעות הערכה פורמלית מוקדמת, אלא הערכה כללית המתבססת על תצפיות, שיחות עם המטפלים העיקריים של הילד ועם הצוותים החינוכיים, ולמעשה הערכה דינמית לא פורמלית המתבססת על הפעילות של הילד ועל האופן שבו הוא משתמש בלוח. מחקרים קודמים הדגישו את החשיבות של ביצוע הערכה ללוח התקשורת לפני תחילתו של תהליך ההתערבות. הערכת הלוחות והערכת ההתערבות הן חלק מהתפקיד הקליני, כפי שהוגדר על ידי האגודה האמריקאית לדיבור, שפה ושמיעה (. כפי שמעידים מחקרים אלה, ההערכה ASHA, 2016) הפורמלית מאפשרת לילדים לשפר את יכולתם להשתמש בלוח, לדוגמה, מבחינת ההבנה של המשמעויות של המילים המופיעות בו או מבחינת המיומנויות הפרגמטיות המותאמות (. אחת המטרות של הערכת לוחות Kovacs, 2021) להם תקשורת היא לבחון אילו שינויים מתחוללים בתהליך התקשורת של הילד, מה מסייע לאפקטיביות של הלוח, ובתמורה - לאיכות התקשורת. מסגרת ההערכה מאפשרת למטפלים להעריך התנהגויות וכישורים של הילד במונחים של פונקציונליות ברגע נתון ובראייה לאחור, ובכך מספקת מידע על האפשרויות של רכישת התנהגויות חדשות וכישורים חדשים. הדגשים המופיעים בספרות בהקשר זה קוראים למטפלים לא רק להעריך את יכולותיו הלשוניות והפרגמטיות של הילד, אלא גם לנקוט בגישה רב תחומית ולכלול אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות: מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, .(Loncke, 2020) מומחים להתערבות מוקדמת או מורים דיון מחקרים שונים מעידים על כך שתהליך קבלת ההחלטות לגבי Thistle & Wilkinson,) ארגון אמצעי תת"ח הוא מאתגר (. כאשר אמצעים אלה משמשים 2015; Murray et al., 2019 פעוטות וילדים, מטרתם לתמוך בתהליכים המאפיינים Drager התפתחות תקשורתית, חברתית, לשונית ואוריינית ) et al., 2006; Light & Drager, 2002; McNaughton & Light, 2013; Yorke et al., 2021; Syriopoulou-Delli & .(Eleni, 2022 ממצאי המחקר מראים שקלינאיות התקשורת העובדות עם ילדים בעלי מורכבויות תקשורתיות ושפתיות מודעות להמלצת המחקר הרווחת שלפיה יש לבנות לוחות תקשורת בהתאם לצרכים האישיים של כל ילד: תרבות, דת, סביבה, דיבור וביצועי Fallon et al., 2001; Light et al., 2002; Light &) שפה (, בין אם הן Drager, 2007; Thistle & Wilkinson, 2015 קוראות את הספרות ובין אם לאו. בהתאמה לממצא זה ניכר כי הקלינאיות ערות לצורך לתכנן ולארגן את הלוחות בהתאם לצורכי הילדים, לתהליך ההתפתחותי המלווה אותם ולצרכים העתידים והמשתנים של הילדים. עם זאת, הן מבטאות קשיים ניכרים במימוש הלוחות כתוצאה ממחסור של משאבי זמן וידע או בשל פגיעה במוטיבציה הנדרשת. הקושי ניכר בהתייחסות של הקלינאיות לצורך בהערכה מתמדת לפני פיתוח הלוחות, בזמן הפיתוח ולאחריו, בשינוי על פי צורכי הסביבה התקשורתית המשתנה ובהתאם להתפתחות של הצרכים התקשורתיים והקוגניטיביים של הילדים. נושא נוסף שעלה כמקור השפעה משמעותי על הקלינאיות שהשתתפו במחקר הוא הסתמכות על מידע באמצעות פלטפורמות חברתיות ומשאבים מבוססי רשת. אף כי אלה הפכו לנורמה מקובלת להתעניינות ולקבלת מידע, חינוך באמצעות בלוגים ופרסומים מקוונים עלול להיות בעייתי בגלל היעדר תהליך ביקורת עמיתים, אשר עשוי בתורו להוביל Clarke &) להפצה של מידע לא נתמך מבחינה אמפירית (. תשובותיהן של הקלינאיות במהלך הריאיון Williams, 2020 העידו על מודעות לכך שיש צורך להיעזר במקורות מבוססים, כגון מקורות מחקריים, קורסים והשתלמויות. בה בעת הן ציינו כי לעיתים תכופות הן לא מצליחות להגיע למקורות אלה, בין אם כתוצאה ממשאבי זמן או מסיבות אחרות. יחד עם זאת, רוב הקלינאיות הביעו רצון להשתתף בהשתלמויות ובקורסי המשך. חלק גדול מהמחקר המתמקד בעקרונות הקשורים לעיצוב התצוגה של אמצעי תת"ח מעיד על כך שמפרטי התכנון של מערכות אלה תלויים ביכולות של הילדים, בצרכים שלהם ובהעדפות שלהם. לדוגמה, מפרטי עיצוב המתייחסים לילדים עם אוטיזם עשויים להיות שונים מאלה של ילדים עם מוגבלות פיזית. כך, למשל, לרבים מבין הילדים המוגדרים עם אוטיזם ישנם קשיים בעיבוד חושי במיוחד בתחומי התפיסה Dawson & Watling,) השמיעתית, החזותית והטקטילית (. קשיים אלה יכולים להניע את 2000; Baranek, 2002 המטפל לארגן את מערך הסמלים בלוח על פי צורתם ולאו דווקא על פי מאפיינים חזותיים אחרים, כגון צבעם, שכן ילדים עם אוטיזם עשויים לבחור פריטים לפי מאפייניהם הצורניים (. יתרה Franklin et al., 2008; Ropar & Peebles, 2007) מכך, אף שצבע יכול לשמש כרמז ליצירת אסוציאציות, (, נוכחותו Wilkinson et al., 2008) קטגוריזציה והכללה עשויה להסיח את הדעת, לדוגמה בשל גירוי יתר אשר בתורו Hetzroni & Neeman, 2013;) עלול להפריע לבחירת הסמל .(Ropar & Mitchell, 2001 ממצא משמעותי שעלה מתוך המחקר ושמומחש על ידי הציטוטים המובאים מפי הקלינאיות הוא חוסר ההיכרות של הקלינאיות עם חשיבות סוגיית ההערכה הפורמאלית מחד, כמו גם עם כלי הערכה פורמאלית הקיימים בשטח מאידך. חלק מהקלינאיות דברו על הערכה לא פורמאלית כמו שימוש בתצפיות או שיחות עם מטפלים אחרים כמו גננות ומורות, אך מרביתן דברו על ניסוי ותעיה כחלק עיקרי בהכנת הלוחות תוך כדי עבודה בשטח מול הילד. כחלק מתהליך ההערכה וההכנה, מרבית הקלינאיות דיברו על שימוש של לוחות קיימים ומִחזוּרם, אם על ידי שימוש בלוחות שהכינו לילדים אחרים ואם על ידי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=