50 ר‡ל ˘ - י ˜ ון ‡ייז ˙ נ ˘ 2023 שימוש בלוחות הסטנדרטיים המוצעים על ידי החברות השונות. השינוי וההתאמה לצרכים של הילדים נעשה תוך כדי בנייה ושימוש בלוחות אלה. ( הציעו מספר קווים מנחים כדי להפוך Drager & Light 2002) את לוחות התקשורת לאטרקטיביים יותר ולמותאמים יותר עבור ילדים עם לקויות תקשורת. אחד העקרונות המרכזיים החוזר שוב ושוב בספרות מאז מחקר זה הוא ההתייחסות לחיי היום יום של הילדים, לרקע התרבותי והלשוני שלהם וליכולותיהם המוטוריות, הקוגניטיביות, הרגשיות והפרגמטיות כך שהילדים יוכלו להשתמש בלוח בקלות ולהפיק ממנו את התועלת המרבית. עם זאת, נראה כי לוחות רבים משקפים את צורת ( כבר Druin 2002) . החשיבה של המבוגרים ולא של הילדים הצביעה על כך שמעצבי טכנולוגיות המיועדות לילדים שוכחים שילדים אלה נוהגים על פי נורמות ותרבות משלהם, השונות מאלה של המטפלים: קלינאיות התקשורת, המורים ואפילו בני המשפחה. כך, למשל, לא ברור אם דרך ארגון אוצר המילים שאותה בוחרים המבוגרים משקפת באמת את הארגון הקוגניטיבי של ילדים צעירים. ( בחנו את אופן הארגון Fallon, Light, & Achenbach 2003) שהתפתחותם 6 ו- 4 ילדים בני 20 של סמלים גרפיים על ידי תקינה. ארגון הסמלים על ידי הילדים שיקף את הידוע מהספרות המחקרית על דפוסי הארגון הסמנטי של ילדים צעירים לפיו ילדים בגילים אלה נשענים על עקרונות סכמטיים-אירועיים , בייחוד במהלך 7-6 ( בעוד שילדים בני Lucariello, 1998) השנים הראשונות ללימודים, נשענים על מערכת ארגונית טקסונומית. מחקרים אלה ואחרים מתריעים על כך שלוח תקשורת שמעוצב באופן שאינו מותאם ליכולותיו, לצרכיו ולהעדפותיו של הילד עלול ליצור מחסומים לא מכוונים, להקשות על הניווט, להאט את פעילותו של הילד ולגרום Thistle &) לתסכול, ולגרום לתסכולם של שותפי התקשורת .(Wilkinson, 2017 לסיכום הנתונים מתוך המחקר האיכותני העומד בבסיסו של מאמר זה מצביעים על השיקולים השונים שמשמשים אנשי טיפול, ובייחוד קלינאיות תקשורת, בשלבים שבהם הן מכינות את לוח התקשורת בעבודתן עם ילדים בעלי קשיי תקשורת, דיבור ושפה. הממצאים מעידים על תחושה של מיעוט במשאבי זמן וידע ועל קשיים ניכרים בתהליכי בניית הלוחות שהולכים ומתמעטים ככל שהניסיון של הקלינאיות בתהליכים אלה הולך ומצטבר. עם זאת, מדבריהן של הקלינאיות עולה כי הצטברותו של הניסיון אינה מפחיתה את החוסר במשאבי הידע, שכן על אף קיומם של מאמרים המציגים את תוצאותיהם של מחקרים בינלאומיים, הם אינם נגישים למרבית הקלינאיות. נוסף לכך, קיימת תחושה של מחסור בקורסים ובהשתלמויות. כנגד סוגייה זו של המשאבים החסרים, יש להדגיש את חשיבותו של משאב ידע נוסף, משאב ההערכה. כפי שעולה מהמאמרים השונים, הבחינה של כלי הערכה קיימים, כמו גם של התאמתם ככלי הערכה ראשוניים וככלים להערכה לאורך התהליך הטיפולי, מזמנת ידע משמעותי ופותחת אפשרויות להתאמה מדויקת יותר לצרכים המתפתחים של הילדים ביחס לסיטואציות התקשורתיות שבהן הם משתתפים, לטווח החיים שלהם וליכולות שלהם. יחד עם זאת, ישנם מחקרים מועטים אשר בדקו את מודעותם של קלינאי התקשורת והמטפלים לגבי חשיבות הידע שלהם בתחומים השונים הללו, ורובם ככולם למעשה מראים שאנשי המקצוע האמונים על תכנון לוחות תת"ח וארגונם ברחבי העולם דיווחו במידה רבה על חוסר יכולתם להעריך את תוצריהם ואת Chua & Gorgon,) תרומתם להתפתחות התקשורת והשפה .(2019 ˙ ור ˘˜˙ ˙ לוחו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=