מגילת הזכויות לתקשורת

תקשורת היא צורך בסיסי וגם זכות בסיסית של בני אדם. לכל אדם בלי הבדל בעוצמת הפגיעה והנכות, יש הזכות הבסיסית לעצב את איכות החיים שלה/שלו דרך תקשורת.

הזכויות הבסיסיות לתקשורת

  1. הזכות לתקשר עם אנשים, לבקש חפצים ופעילויות, להשתתף באירועים ולהביע העדפות אישיות או רגשות.
  2. הזכות לבחור בין מגוון אפשרויות.
  3.  הזכות לדחות חפצים או אירועים ופעילויות לא רצויות, כולל הזכות לדחות את כל ההצעות המוגשות.
  4. הזכות לבקש ולקבל תשומת לב ויחס הדדי מהזולת.
  5. הזכות לבקש משוב או מידע אודות מצב, חפץ, אנשים או אירוע בעל עניין.
  6. הזכות לטיפול ולהתערבות המאפשרים לאנשים עם מוגבלויות קשות, לתקשר בכל ערוץ נדרש בצורה היעילה ביותר בהתאם ליכולת שלהם.
  7. הזכות לקבל הכרה ותגובה מהסביבה, גם אם לא ניתן למלא את הבקשה.
  8. הזכות לנגישות, בכל זמן, ברמת תקינות גבוהה, לכל אמצעי של תקשורת תומכת וחליפית ולכל אביזר עזר נוסף.
  9. הזכות למלוא ההזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלויות לתקשר כשותפים מלאים עם אנשים אחרים.
  10. הזכות לקבל מידע על האנשים והאירועים בסביבה הקרובה.
  11. הזכות לתקשורת באופן המכבד את האדם, כולל הזכות להיות נוכח ושותף בדיונים אודותיו.

 

מתוך:

National Joint Committee for the Communicative Needs of Persons with Severe Disabilities
(1992). Guidelines for meeting the communication needs of persons with severe disabilities.
Asha, 34 (March, Supp. 7), 1 – 8.