דף עמדה של אייזק בנוגע לתקשורת מסוייעת (Facilitated Communication)
אייזק – הארגון הבינלאומי לתקשורת תומכת וחליפית
ליחצו כאן לקריאת מסמך המקור באנגלית
הארגון הבינלאומי לתקשורת תומכת וחליפית (אייזק) פועל על מנת לשפר את איכות החיים של ילדים ומבוגרים המשתמשים בתת"ח. אייזק פועל לקידום התקשורת הטובה ביותר עבור אנשים עם צרכים תקשורתיים מורכבים (אייזק, www.isaac-online.org)
חברים באייזק מודאגים מן השימוש הממושך בתקשורת מסוייעת (FC) למרות הספקות הקיימים לגבי תקפותה של שיטה זו. נשאלת השאלה האם המסרים שנבנים באמצעי זה נובעים מן המתקשר או מן המסייע לו. לאור האמור לעיל, גיבשה אייזק ועדה לעניין התקשורת המסוייעת (FC), להלן "הועדה", שמטרתה בדיקת הוכחות מחקריות לתקפות התקשורת המסוייעת (FC).
תקשורת מסוייעת (FC) הינה טכניקה שבה אנשים עם נכויות וליקויים תקשורתיים בוחרים (לכאורה) אותיות ע"י הקלדה תוך שהם נתמכים פיזית, מקבלים עידוד ריגשי, ועוד תמיכות מן המסייעים להם. התמיכה הפיזית מתבטאת בתמיכה באצבע, יד, זרוע, מרפק, או כתף. תקשורת מסוייעת כוללת מסייע לתקשורת שנותן לעתים עידוד ריגשי, תמיכות תקשורתיות (לדוגמה: מוודא שהמתקשר מסתכל על המקלדת ובודק אם יש טעויות בהקלדה) ומגוון של תמיכות פיזיות.
השאלה המהותית העומדת במרכז המחלוקת הינה האם הפלט שנבנה ע"י אנשים עם נכויות כאשר הם מסוייעים מביע את כוונותיהם התקשורתיות, או שהוא משקף את כוונותיהם התקשורתיות של המסייעים. הועדה לקחה על עצמה את המשימה לסקור את הספרות המחקרית הנוגעת לסוגיה זו. הועדה ניתחה את המחקרים הנבדקים ודירגה אותם, תוך שימוש הן בהערכת עמיתים והן במידע שנתקבל מפרסומים של חברי אייזק. הדירוג נעשה על פי הרמה שבה המחקר הנדון תורם להבנת הסוגיה, תוך התחשבות בעמדת העמיתים לגבי מהימנות המחקר.
להלן מסקנות הועדה, לאחר השלמת התהליך:
(1)
דיווחים רבים מבעלי עניין (לדוגמה: משתמשי תקשורת מסוייעת (FC) לשעבר, הורים ובעלי מקצוע) מתארים שלתקשורת המסוייעת (FC) הייתה השפעה חיובית על חייהם. בהתחשב באופיים האנקדוטלי של דיווחים אלה לא ניתן לראות בהם ראיות חותכות לכך שהאנשים בעלי הצרכים התקשורתיים המורכבים היו אלו שאכן ניסחו את המסרים שהורכבו.
(2)
דיווחים רבים מבעלי עניין (לדוגמה: הורים ובעלי מקצוע) מציינים שלתקשורת המסוייעת (FC) הייתה השפעה שלילית על חייהם, ושנגרמו להם נזקים. בהתחשב באופיים האנקדוטלי של דיווחים אלה לא ניתן לראות בהם ראיות חותכות לכך שהאנשים בעלי הצרכים התקשורתיים המורכבים לא היו אלו שאכן ניסחו את המסרים שהורכבו.
(3)
סקירות שיטתיות של מחקרים רבים הבודקים מי היה כותב המסרים, מספקות ראיות לכך שהמסרים נכתבים ע"י המסייעים ולא ע"י המתקשר. ישנן עדויות לכך שלעתים בניית המסרים על ידי המסייעים נעשית ללא מודעות מצידם.
(4)
בחינת שלושה מחקרים נוספים מעודכנים יותר מסקירת הספרות המחקרית שנערכה על ידי הועדה, מחזקים את המסקנות שהוסקו כתוצאה מסקירת הספרות.
(5)
לגבי מספר טענות על התעללות מינית שנמסרו באמצעות תקשורת מסוייעת (FC), ותועדו במחקר, נמצא שהרוב המכריע של המסרים המתוקשרים היו מושפעים מעמדתו של המסייע. קיימות גם ראיות לספק שעולה בבתי משפט לגבי אמיתות העדויות שנמסרות באמצעות תקשורת מסוייעת. אין ועדה זו יכולה לעמוד על כל הנזקים המשניים של תקשורת מסוייעת (FC), כולל נזקים לאנשים עם המוגבלויות ומשפחותיהם המתמודדים עם האשמות על התעללות מינית.
(6)
מחקרים עדכניים המספקים ניתוחים תיאוריים של הפלט הנוצר דרך תקשורת מסוייעת (FC) מעוררים ספקות לגבי זהות מחברי המסרים. ללא אימות זהות המחבר באמצעים מחקריים, לא ניתן להקיש ממחקרים אלו שאכן מחברי המסרים הם המתקשרים ולא המסייעים. המתודולוגיה שהיתה בשימוש במחקרים הללו לא מאפשרת להסתמך עליהם במתן תשובה לשאלת זהות מחברי המסרים.
(7)
השימוש בתקשורת מסוייעת (FC) מפר כמה סעיפים באמנת זכויות האדם עם המוגבלויות של האו"ם ( לדוגמה מאמרים 12, 16, 17,21) מאחר שהוכח כי תקשורת מסוייעת (FC) מונעת מאנשים שאינם מסוגלים להשתמש בשפה מדוברת להשתמש ב"קולם". קיים סיכון כי ניתן לייחס את המסרים המתוקשרים למסייעים ולא לאנשים עם הצרכים התקשורתיים המורכבים. השימוש בתקשורת מסוייעת (FC) בקרב אנשים עם דיבור מוגבל או ללא דיבור פונקציונלי כלל, עלול לגרום להם לאבדן זמן ,מאמצים ומשאבים . זמן ומשאבים שהיו יכולים להיות מוקדשים ליישום מערכות ואסטרטגיות תת"ח בעלות תוקף מחקרי בדוק ושאינן מעלות ספק לגביי זהות מחברי המסרים.
לסיכום, בהתחשב בכך שמשימתו העיקרית של אייזק היא לקדם את היכולות התקשורתיות ולתת את ההזדמנויות הטובות ביותר לאנשים עם דיבור חלקי או ללא דיבור פונקציונלי כלל, אייזק אינו רואה בתקשורת מסוייעת (FC) כלי תת"ח ראוי. אייזק אינו רואה בתקשורת מסוייעת (FC) אמצעי להנגשת תקשורת. אייזק אינו ממליץ על תקשורת מסוייעת ככלי מסייע לתקשורת הנוגעת בהחלטות מהותיות בחיים.
משקלן של הראיות לא תומך בתקשורת מסוייעת (FC) ולכן לא מומלץ לשימוש בעבודה קלינית. דף עמדה זה עולה בקנה אחד עם דפי העמדה של האירגונים המכובדים הבאים: American Academy of Pediatrics (AAP, 1998), American Academy of Child and Adolescent Psychiatry (AACAP, 1993), American Association of Mental Retardation (AAMR, 1995), American Psychiatric Association Council of Representatives (APACR, 1994), American Psychological Association (APA, 1994), American Speech-Language and Hearing Association (ASHA, 1995), Association for Behavior Analysis (ABA, 2005), Association for Science in Autism Treatment, Autism & Asperger Förbundet (2012), Behavior Analysis Association of Michigan (BAAM, 1998), New Zealand Ministries of Health and Education (2008), Scottish Intercollegiate Guidelines Network (2007), Speech Pathology Australia (2012), Socialstyrelsen (The National Board of Health and Welfare, Sweden, 2014), Victorian Advocacy League for Individuals with Disabilities Inc (VALID, 2012), and Heilpaedagogische Forschung (2003).
