מידעון מספר 7 – פברואר 2014

בבית איזי שפירא- הן בגנים והן בכיתות הילדים נחשפים לכל ערוצי התקשורת – דיבור, לוחות  תקשורת, ג'סטות וכו'. הילדים מכירים ולומדים כיצד להשתמש בהם וכך בונים לעצמם מערכת תקשורת רב ערוצית. אחד הערוצים המשמעותיים והטבעיים ביותר לתקשורת הינו הג'סטות. אלו, מאפשרות התפתחות של התקשורת והשפה ומגבירות את ההזדמנוית ליצירת מעגלי תקשורת עבור הילדים.  על מנת לעודד  שימוש נרחב בערוץ זה הצוות, הילדים והמשפחות לומדים ג'סטות בדרכים שונות ומגוונות כגון: שירים וסיפורים כתומכי למידה של ג'סטות, צילומים ומצגות של ג'סטות – שנתלים על הקירות, או מועברים באפליקציית story creator באייפד, בניית מילון ג'סטות – אישי של הילד המשתמש, שירי ג'סטות בוואטסאפ וסדנא שמועברים  למשפחות וצוות.

בקבוצת הג'סטות שנערכת בבית הספר ניתן דגש על שלושה היבטים: ביסוס ההבנה כי הידיים וכן הבעות הפנים ושפת הגוף של כל אחד מאיתנו הם כלי זמין אשר יכול לשמש להעברת מסר, ביסוס השימוש בג'סטות בסיסיות ויום יומיות והרחבת הקשרי השימוש וכן היחשפות לג'סטות חדשות ורלוונטיות.

 שיר חורף בשפת הסימנים

ליבי משיח- כץ מקימת "שפת אם- סימנים של אהבה" פתחה את יום העיון 'ידיים מדברות', בהרצאתה על השימוש בשפת סימנים אצל ילדים צעירים, נורמטיבים. יכולתם של פעוטות רגילים להביע משאלות ותחושות כמו  עוד, כואב, לאכול או להתנדנד, תוך שימוש בסימנים מוסכמים (שחלקם לקוחים משפת הסימנים של החרשים), מאפשרים להם להתבטא בשלב שהם יודעים כבר  מה הם רוצים, אבל עדיין אינם מסוגלים להגיד את זה.                                                   

ליבי גילתה את השיטה כשגרה בצרפת וניסתה לסמן עם בתה בת החצי שנה, נועה. בגיל שנה וחודשיים נועה שלטה בכ- 50 סימנים. מה שחיבר אותי בעיקר לשיטה, סיפרה ליבי, היא היכולת של הילדה להסביר לי מה כואב לה ולמנוע בכי ותסכול.  "שפת אם" הוציאה שני ספרים ("סימנים של אהבה" 1+2)  וסימניה בה מופיעים הסימנים השימושיים (בתמונה).

לייקי קניג, מדריכה פדגוגית ברשת 'אגודת ישראל' ובגני ילדים עם עיכוב התפתחותי, תיארה את שילובה של ליבי בתהליך למידת והטמעת הסימנים בגנים ובבית  וכיצד אלו הקלו על התקשורת היומיומית.  

  ליבי שרה ומספרת תוך שימוש בסימנים

 היוזמה להנגיש את הליך החקירה והעדה לתת״ח נולדה בעמותת אייזק ישראל והפכה לחלק ממסע חייהם של נטע ובן זוגה יגאל בן זאב. השניים סללו דרך וגייסו שותפים רבים והחזון הופך למציאות.

בשבוע הבא יפתח קורס הכשרה ראשון לחוקרים מיוחדים על חקירות בעזרת התת"ח. מטרת ההכשרה היא ליצור נבחרת של חוקרים מיוחדים ולהכיר להם את אוכלוסיית האנשים עם הלקות התקשורתית המורכבת וכן להכשירם כחוקרים לאוכלוסיה המשתמשת בתת"ח.                                                                                          

 לאחרונה יצא ספר באמזון קינדל שעוסק במניעת אלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם (ראה תמונה). בכתיבת הפרק על ישראל שותפות נטע, יפעת קליין (מאשלים) ונעמה לרנר (מבזכות).

 סירטון על הפרויקט 

במסגרת פעילותנו בעמותת אייזק- ישראל, אנו פונים בשנים האחרונות  למשרד הבריאות במטרה להכניס את טכנולוגית מכשירי התקשורת לסל הבריאות. לאחר שבקשתנו לשנת 2013 לא נידונה כלל בוועדת הסל, הוקמה ועדה פנימית במשרד הבריאות  שהחליטה כי "מדובר במכשירים המוגדרים כ- Medical Devices, לפי ההגדרות של ה-FDA ובשלב ראשון יש להגדיר למי הטכנולוגיה מתאימה ולהציע תיעדוף.

לאחר מסקנות הועדה   הוגשה בקשה נוספת להכנסת טכנולוגיה זאת לסל 2014. זו החליטה להעביר את הבקשה למוסד לביטוח לאומי . בעקבות ערר שהוגש, הפגנה מול ישיבת ועדת הסל ופרסומים במדיה, החליטה הועדה לדון מחדש בטכנולוגיה. בדיון נקבע שתוקם וועדה נוספת בינ-משרדית, בטענה כי קיים צורך בדיון מקצועי נוסף .

עקב השתלשלות זו ארגון תסמונת רט, ארגון ישראלס, ארגון קשר, ארגון קלינאי התקשורת, עזר מציון ואייזק- ישראל, החליטו לפנות לבג"צ, בבקשה שיורה לוועדת הסל לתעדף את טכנולוגית מכשירי תקשורת, לפי המנדט המוטל עליה.

בהחלטה מיום 1.1.2014, החליט בג"צ להטיל צו על תנאי המורה למשרד הבריאות ולועדת הסל לתעדף את הטכנולוגיה האמורה, או לנמק לבית המשפט  מדוע סוטה הועדה מהנהלים המחייבים אותה.