מידעון מספר 16 – פברואר 2017

יום העיון של אייזק ישראל לפתיחת השנה הנוכחית נערך בינואר בסימן כנס אייזק הבינלאומי שהתקיים הקיץ בטורונטו. רונית לביא-קרומוי שיתפה במפגש המרתק בכנס עם החוקרים המובילים ועם משתמשי התת"ח הרבים מיטל הסלר דיברה על מנגנוני הלמידה של מושגים שפתיים אצל ילדים עם ASD וסמאח עיד סיפרה על החשיבות והיעילות של אימון פונולוגי בהקניית מיומנויות קריאה לילדים דוברי ערבית ועברית עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ענבר גלוסשניידר, אמא של איתן, סיפרה על מוטיבים מרכזיים שחזרה איתם מהכנס ואורלי הבל עודדה אותנו לנצל גם את טכנולוגית הצילום והאפליקציות העכשויות כדי לאפשר לילדים להביע עצמם גם ללא מילים. נטע בן זאב עדכנה בדבר התקדמות פרוייקט הנגשת חקירות למשתמשי תת"ח ולסיום ריגשה אותנו גילית מתוקי שסיפרה על גלינדה וואטסון הייאט , מי שזכתה בתחרות היוקרתית למשתמשי תת"ח של אייזק הבינלאומי. גלנדה עלתה לבמה בטורונטו ועם אגודלה השמאלי ומערכת תקשורת נשאה נאום מעורר השראה בו הציעה מעין מתכון להגשמת חלומות.

שמי עפר רגב והכל הצליח לי טוב עד לתאונת הדרכים לפני 20 שנה, שבה איבדתי את רגל ימין , את הדיבור ואת השמיעה.
ענת פרידמן וגלית גרימברג- שניידר(שעובדות איתי), סייעו לי להתחיל לחזור לדבר והספר על אלה שכתבתי נוצר מהעבודה המשותפת הזו. אלה היא בת של יפעת, ידידה שלי. כשיפעת היתה בהריון (מתרומת זרע) "אימצתי" את התינוק שיוולד- לא משנה מה מינו. ואכן כשיפעת ילדה היא החלה לבוא אליי פעמים רבות עם התינוקת.
ענת עזרה לי בעבודה עם המחשב והתחלתי לכתוב שירים לאלה. יפעת, שלחה לי בוואטסאפ תמונות מתהליך גדילתה, אני כתבתי את השירים וענת סייעה להעביר את הכל למחשב בצורה מסודרת. מכיוון שאני מתקשה בדיבור היינו "מתאמנים" בלדבר. הייתי מכתיב לה מה שרציתי לכתוב (לא תמיד הצלחתי לדבר ברור) ומקליד בעצמי במקלדת נגישה.
השירים הצטברו והחלטנו לרכז את כולם לספר. אחותי, שהיא מעצבת, לקחה את אוסף השרים והפכה אותו לספר ילדים. בנתיים נולד לאלה אח קטן ואנו כבר עסוקים בכתיבת ספר המשך….

 לצפיה בעמוד הפייסבוק שלי 

פול מרשל, משתמש תת"ח שאף ביקר בישראל, נפטר לפני כשלושה חודשים. ג'ודי וויין, שהקימה את אייזק ישראל וכיום משמשת כנשיאת הכבוד מעלה קווים לדמותו: "אלה מאיתנו שזוכרים את מסיבת  יום ההולדת 10 לאייזק ישראל שנערכה בשפיים, ודאי זוכרים בחיבה רבה את פול מרשל מהמילטון , קנדה (ליד טורונטו), שהשתתף במסיבה והיווה השראה ומוטיבציה לכולנו כשהשתמש בלוחות התת"ח שלו שכללו סימני בליס ואותיות בעברית. בשנת 2012 זכה פול בפרס מטעם אייזק. לצערנו, פול לא הצליח להגיע ולהשתתף בכנס  אייזק שהיה בקיץ האחרון בטורונטו עקב אישפוזו בבית החולים. פול היווה מדריך ויועץ עבור אנשים צעירים בקהילתו הדתית ועבורנו היה מנהיג ומודל. מותו הינו אבידה גדולה לקהילת התת"ח בעולם כולו.

לצפיה בסירטון שנעשה לזיכרו של פול על ידי חבריו  

במסגרת הקורס "תקשורת תומכת חלופית" הוזמנו על ידי המרצה ד"ר ניצן כהן ל"קפה בשקט". מרגע הכניסה לשיעור, לא השתמשנו בשפה הדבורה אלא במחוות, פלטים קוליים, לוח אותיות, אייפד וכו'. שיחקנו במשחקים כ"אבן נייר ומספריים", "כובעים לוהטים" ו"בינגו". ביום יום אלו הם משחקים פשוטים וכעת הפכו לאתגר גדול; גילינו,  שכאשר אין לנו "פה" המאמץ להעביר את המסרים רב ואף לעיתים קרובות נשארנו בלי יכולת לבטא את שבליבנו. בהמשך נפתח בית הקפה. כל סטודנטית ביצעה הזמנה אישית באמצעות תת"ח.

בסיום, התנהלה שיחה קבוצתית (מילולית) לגבי האתגרים התקשורתיים בפניהם ניצבים משתמשי התת"ח, על אף ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה בנושא.

להלן מדברי הסטודנטיות:

"לאחר מספר ניסיונות של שימוש באמצעי תת"ח, חשתי תחושת תסכול גדולה בשל חוסר היכולת להביע את עצמי… "

"הרגשתי כמו 'תינוק שלומד ללכת', רק שכאן מדובר בדיבור.. דבר כה בסיסי, וכעת.. כבר לא".

"אם עולות בי מחשבות ורגשות כאלו אחרי שעה וחצי בלבד, מה מרגישים וחושבים אלו שצריכים להתמודד עם המצב הזה כל חייהם?"

"בתור מורה לעתיד, אני רואה בלמידת האמצעים ובחשיפה אליהם חשיבות רבה, מכיוון שהם מאפשרים לתלמיד תיווך בין עולמו הפנימי לחיצוני, ותפקידנו בתור מורות להשלים את החלל החסר, ללמד את התלמיד להשמיע את קולו, וללמד את הסביבה להקשיב."

שלב הפיתוח של הפרוייקט להנגשת חקירה והעדה לאנשים שלא מדברים בעזרת תת"ח בלווי של קלינאית תקשורת –הסתיים.
מעכשיו הנגשת החקירות מוטמעת כנוהל עבודה בשירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה.
את סיום שלב הפיתוח ציינו ביום עיון מיוחד-"יש עם מי לדבר" בו הקרינו שני סרטונים קצרים על משתמשי תת"ח- ומה דעתם על הנושא.

הסרטון של איגור

הסרטון של מרטין